פסק-דין בתיק ת"צ 34634-04-11

1.        לפניי בקשה לאישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית, בהתאם לסעיפים 18 - 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות).

2.        המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה יצוגית נגד המשיבה. בבקשה נטען כי המשיבה מפרה את הוראות נספח ב' לתקן ישראלי 1145 (להלן: התקן), המתירות כינוי מוצר בתואר "קל", רק במידה והערך הקלורי של המוצר מופחת בשיעור של 33.3% ממוצר דומה, בכך שהיא מייצרת ומפיצה מוצר המכונה " מצה מועשרת בסיבים (קלה)" (להלן: המוצר), אשר הערך הקלורי שלו מופחת בשיעור נמוך מ-33.3% מהערך הקלורי של מצה רגילה.

המבקשת עתרה לצווי עשה להסרת המחדל, וכן נדרש פיצוי כספי בגין נזק ממוני בשיעור של 30% ממחיר המכירה של המוצר, וכן פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה בסך של 20 ש"ח לכל אחד מחברי הקבוצה. סך הכל פיצוי כספי בגובה 2,900,000 ש"ח.

3.        בנובמבר 2011, מבלי שהוגשה על ידי המשיבה תשובה לבקשת האישור, הוגשה על ידי הצדדים בקשה לאישור הסכם פשרה. ביום 24.11.11 הוריתי לפרסם הודעה בדבר הגשת הבקשה בעיתונים ולשלוח העתק ממנה ליועץ המשפטי לממשלה, לממונה על הגנת הצרכן ולמנהל בתי המשפט. במסגרת ההודעות שפורסמו כאמור, פורטו עיקרי ההסכם והוגדרה הקבוצה. כמו כן צוין, בין היתר, כי תוך 45 ימים רשאים חברי הקבוצה להגיש התנגדות להסדר, או לבקש רשות לצאת מן הקבוצה. הליכים אלו ננקטו בהתאם לנדרש בסעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות.

4.        לאחר ביצוע הפרסומים לא הוגשו התנגדויות כלשהן מצד חברי הקבוצה. אף לא אחד מבין חברי הקבוצה ביקש שלא להימנות עליה לעניין הסכם הפשרה.

היועץ המשפטי לממשלה הודיע, באמצעות באת כוחו, כי אין הוא מוצא להביע התנגדות לבקשה לאישור הסכם הפשרה, וזאת בכפוף לשני עניינים:

האחד, הברירה שניתנה למשיבה בהסכם לבחור בין מחיקת המילה " קלה" משם המוצר ובין הותרתה על כנה והוספתה של ההערה "16% פחות קלוריות מאשר במצה רגילה". באת כוח היועץ המשפטי לממשלה טענה, כי אין זה ראוי להותיר את הברירה בידי המשיבה ובכך לתת " הכשר באופן עקיף להפרה הנטענת של הוראות התקן".

השני, קביעת המנגנון שיבטיח את יישומה בפועל של ההטבה הצרכנית שנקבעה בהסכם.

5.        ביום 12.2.02 הגישו הצדדים תגובה להודעה מטעם ב"כ היועץ המשפטי לממשלה. הצדדים הבהירו כי אין להם התנגדות להצעה כי המשיבה תדווח לבית המשפט על יישום ההטבה הצרכנית, אך המשיבה התנגדה לעמדת היועץ המשפטי באשר לכיתוב על גבי המוצר.

המשיבה טענה בתגובתה כי התקן איננו רלוונטי לעניין מצות, וזאת מן הטעם שלא ניתן לייצר מצה שערכה הקלורי מופחת ב-33.3% ממצה רגילה, אלא בטווח הפחתה שבין 13%-20%. בשל כך, האיסור על השימוש במונח " קלה" יצור תמריץ שלילי בקרב יצרני המצות בכל הנוגע לייצור ושיווק של מצות מופחתות קלוריות בשיעור המרבי האפשרי, תוך פגיעה בצרכנים המבקשים לשמור על גזרתם.

6.        בדיון ביום 16.2.12, חזרה באת כוח היועץ המשפטי לממשלה על עמדתה, ובא כוח המשיבה שב והסביר את עמדתו בעניין. בסופו של יום הוסכם כי סעיף 4 להסכם הפשרה העוסק בהתחייבויות המשיבה יתוקן, ונוסחו יהיה כדלקמן:

4.1 המשיבה מתחייבת, כי בכפוף לאישור הסדר הפשרה, וכל עוד התקן עומד בעינו, הכיתוב על אריזת המוצר ישונה באופן שהמשיבה תמחק את המילה "קלה" בשם המוצר. מובהר, כי המשיבה תהיה רשאית לכלול על גבי האריזה כיתוב האומר כי במצה יש "16% פחות קלוריות ממצה רגילה", או כל אחוז קלורי מדויק אחר כפי שיהיה במצה בפועל, אך זאת מבלי שייעשה כאמור שימוש במילה "קלה".

4.2 כמו כן, המשיבה מתחייבת בזאת, כי תעמיד תרומה בסך 30,000 ש"ח למוסד הצדקה "מגדל אור" בנשיאות הרב יצחק דוד גרוסמן.

4.3 בנוסף, המשיבה מתחייבת, כי בחג הפסח הבא, היא תעניק הטבה לכלל לקוחותיה, על דרך הוספת 100 גר' נוספים למוצר מבלי לשנות את מחיר המוצר. כך שהמוצר יימכר באריזות של 500 גר' ואילו מחירו של המוצר יישאר זהה למחיר בו תימכר, או במחיר בו הייתה אמור להימכר, אריזה של 400 גר' (להלן: "הטבה").

4.4 שווי ההטבה שהמשיבה מתחייבת להעניק לציבור, מוערך על ידי הצדדים בכ-100,000 (מאה אלף) ש"ח, לפי החישוב שלהלן:...

4.5 על אף האמור לעיל, אם לקראת חג הפסח הבא תחליט המשיבה, על-פי שיקול דעתה, שלא למכור את המוצר נשוא ההסדר כאשר נכלל בו ציון מפורש של אחוז הקלוריות שיש בו לעומת מצה רגילה, תהיה פטורה מביצוע האמור בסעיפים 4.3-4.4 לעיל.

7.        על פי סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות, " בית המשפט לא יאשר הסכם פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין". סעיף 19(ג) לחוק תובענות ייצוגיות מוסיף וקובע, כי החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה אם לאו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה, את עילות התובענה, את השאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים ואת עיקרי הסדר הפשרה. בהחלטתו יתייחס בית המשפט, בין היתר, לפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה, להתנגדויות שהוגשו וההכרעה בהן, לשלב שבו נמצא ההליך, לחוות דעת הבודק, לסיכונים ולסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה, ולעילות ולסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר. להלן נבחן את הסכם הפשרה המוצע על פי אמות מידה אלה.

8.        עילות התביעה, שעליהן התבססה הבקשה, הן הפרת חובה חקוקה והטעייה צרכנית, וזאת בזיקה להפרת הוראות התקן כמפורט לעיל.

9.        חברי הקבוצה הם כל צרכן אשר רכש את המוצר המיוצר על ידי המשיבה ב-3 השנים שקדמו להגשתה של בקשת האישור (סעיפים 42 ו- 46 לבקשת האישור).